שאלות ותשובות
שאלות ותשובות
- מה יכולות להיות ההשפעות של קרינה מאנטנות סלולאריות, ושל קרינה מרשת החשמל?
קרינת הרדיו (RF) – נחקרת מאז גילוי גלי הרדיו לפני כמאה שנה, ההשפעה היחידה המוכרת כיום היא חימום האזור החשוף. רמות גבוהות של אנרגיה בתדר הרדיו, הנבלעות על-ידי הגוף גורמות להעלאת הטמפרטורה בגוף. ההשפעות התרמיות (חום) ידועות כמזיקות.קרינה מרשת החשמל (ELF) – מחקרים אפידמיולוגים מצביעים על כמות גדולה של מקרי לוקמיה בקרב ילדים באזורים הסמוכים לקווי מתח של רשת ההולכה הארצית לעומת מספר אזורים בהם רשת ההולכה אינה סמוכה. כמו כן נמצא קשר בין חשיפה לשדה מגנטי וסוגי סרטן אצל מבוגרים.
——————————————————————————–
- איך נוצרת קרינה בלתי מייננת ?
ההתפתחות הטכנולוגית במאה ה -20: תחנות לשידורי טלוויזיה, תחנות לתקשורת לווינים, תחנות לרדיו חובבים, משדרי רדיו, מוקדים לשידור סלולרי, שנאים, מכשור חשמלי, קווי חשמל, תחנות השנאה,לייזרים למטרות רפואיות, במופעי בידור, בציוד משרדי.וגם ממקורות טבעיים כמו השמש, פעילות אטמוספרית כמו סערות ברקים ופריקה אלקטרוסטטית.
——————————————————————————–
- איך מקטינים את רמת החשיפה לקרינה מהמכשיר הסלולרי?
להרחיק את האנטנה של המכשיר מראשו של המשתמש, לדוגמא: שימוש בדיבורית ברכב, דיבורית אישית, שליפת האנטנה בזמן השיחה, קיצור משך השיחה.
——————————————————————————–
- למה כדי לקיים רשת סלולארית יש צורך במספר רב של אנטנות? לכל אנטנה יש טווח מוגבל לשידור ולקליטה (קיבולת מקסימליות של שיחות היכולות להתבצע באמצעותה בו זמנית), ולכן החברות הסלולריות, הפועלות על-פי רשיון משרד התקשורת, מחלקות את המרחב הגיאוגרפי אותו מעוניינים לכסות לתאי שטח. (באנגלית CELL ומכאן נגזר השם "תקשורת סלולרית").בכל תא שטח מקימים אנטנה שמספקת שירות לאותם המשתמשים בתקשורת סלולארית שנמצאים בקרבתה, במרחק המספיק לקליטה ולשידור. ככל שעולה מספר המשתמשים בטלפונים סלולריים באזור מסוים, עולה מספר האנטנות הנדרש לאספקת הקליטה והשידור.
——————————————————————————–
- איך אפשר לדעת איפה נמצאות אנטנות סלולריות?
אפשר לפנות לרשות המקומית שאחראית על מתן היתר הבנייה למתקן, לחברה הסלולרית המפעילה, למשרד לאיכות הסביבה וליחידה לפניות הציבור.המשרד לאיכות הסביבה אחראי על בדיקת עמידת תחנות השידור בדרישות. בכל הקשור לרמות הקרינה באתר וכן על הסמכת בודקים מקצועיים למדידת קרינות הרדיו.
במפה האינטראקטיבית של אתר המשרד לאיכות הסביבה ניתן לקבל מידע אודות תאריך ההקמה, הפעלה ובדיקה אחרונה של מוקדים לשידור סלולרי.
——————————————————————————–
- איך אפשר לדעת שאנטנה היא חוקית? לשאול האם ניתן היתר הפעלה למתקן מהמשרד לאיכות הסביבה והאם ישנו היתר בנייה מהרשות המקומית.
——————————————————————————–
- האם אפשרי שכמה אנטנות של חברות שונות ישדרו מעמדה אחת? אפשרי
——————————————————————————–
- כמה חברות סלולריות פועלות בישראל ?
כיום פועלות בישראל ארבע חברות סלולריות וחברה נוספת לקשר אלחוטי.
——————————————————————————–
- האם האנטנות עוברות בדיקות תקופתיות?
חלק מהרשויות המקומיות דורשות מהחברות הסלולאריות לבצע בדיקות תקופתיות. על פי תנאי ההיתר שניתן לחברות הסלולאריות הן מחויבות בביצוע מדידה חוזרת על פי דרישה מקצועית של הממונה על הקרינה במשרד לאיכות הסביבה במקרה של שינוי במשדר.
——————————————————————————–
- האם חברה יכולה לשנות את עוצמות השידור או את האנטנה?
עליה לבצע את כל הבדיקות הנדרשות ולפנות לקבלת היתר חדש.
——————————————————————————–
- למי לפנות במקרה שאני מבקש לסלק אנטנה שהוקמה באישור המשרד לאיכות הסביבה?
יש לפנות לרשות המקומית ולחברה הסלולארית האחראית.
——————————————————————————-
- מהו טלפון סלולרי? טלפון סלולרי / נייד הוא מכשיר המשדר וקולט בתדרים של 800 עד כ- 1,800 מגה הרץ. רוב המכשירים משדרים בהספק של 0.6 וואט. קיימות שיטות שידור שונות (אנלוגיות, דיגיטליות וכד'). טלפון אלחוטי-ביתי איננו נכלל בקטגוריה זו, היות והוא משדר בהספקים נמוכים יותר.
——————————————————————————–
- האם שימוש בטלפון סלולרי מסוכן? טלפון סלולארי פולט רמות נמוכות של אנרגיה בזמן הפעלתו. התקן שנקבע למכשירי הטלפון הסלולארי נועד להגן על בריאות המשתמשים.
——————————————————————————–
- האם אנטנות של תחנות סלולריות עלולות לשבש פעילות של מחשבים, מכשירים ביתיים או קליטה של שידורי טלוויזיה לוויניים וקרקעיים, כולל טלוויזיה בכבלים? לעתים רחוקות, אולם הפרעות הנגרמות לציוד אלקטרוני אינן מעידות בהכרח על חשיפה מסוכנת לאדם.רוב המכשירים המצויים כיום בשוק עמידים בפני הפרעות אלקטרומגנטיות. פעילותם של מכשירים שאינם ממוגנים עלולה להשתבש, שכן ציוד אלקטרוני רגיש בדרך כלל יותר מבני אדם לרמות קרינה אלקטרומגנטיות, גם אם הן נמוכות מאד.
——————————————————————————–
- מהן רמות SAR? קצב ספיגת האנרגיה על ידי הרקמה מאפיין את האפקט הביולוגי ומבוטא ביחידות של ואט לק"ג.
——————————————————————————–
- מהן תופעות תרמיות? רמות גבוהות של אנרגיה בתדר הרדיו, שנבלעות על-ידי הגוף גורמות להעלאת הטמפרטורה בגוף. ההשפעות התרמיות (חום) ידועות כמזיקות ועל כן נקבעו הנחיות ICNIRP הלוקחות בחשבון את רמות האנרגיה המרביות המותרות וכן מקדמי בטחון נוספים כדי להגן מפני ההשפעות התרמיות של קרינת הרדיו. המלצות אלו מבוססות על ידע רב שנצבר בתחומים האפידמיולוגיים; רפואיים; ניסויים בבעלי חיים ומחקרים שנעשו ברמת תאי הגוף והרקמות. הנחיות אלה אומצו על ידי המשרד לאיכות הסביבה. נושא ההשפעות הא-תרמיות (שאינן קשורות להעלאת הטמפרטורה בגוף) נחקר מזה עשרות שנים על ידי מדענים רבים ברחבי העולם. עד כה לא אובחן קשר בין השפעות א-תרמיות לתחלואה.
——————————————————————————–
- האם ישנה קרינה מאנטנות לקליטת שידורי טלוויזיה?
לא. אנטנות המשמשות לקליטה בלבד אינן משדרות קרינה לסביבה.
——————————————————————————–
- מהם המקורות לקרינה אלקטרומגנטית ?
מקורות טבעיים: הקרינה האלקטרומגנטית החושפת את כדור הארץ לכל ספקטרום התדרים האלקטרומגנטיים נובעת ממקורות קרינה טבעיים: השמש, פעילות אטמוספרית כמו סערות ברקים ופריקה אלקטרוסטטית.מוקדי שידור: ההתפתחות הטכנולוגית במאה ה- 20 הביאה לשימוש נרחב בתדרי רדיו לצורכי ביטחון, תקשורת, תעשייה, בידור, רפואה, צריכה ביתית ועוד. בקרבת שנאים, מכשור חשמלי, קווי חשמל וכדומה: קיים שדה מגנטי וחשמלי בעל אפקטים שונים ולא קרינה אלקטרומגנטית.
——————————————————————————–
- מהי תחנת ממסר/שידור?
מתקן אלחוטי המיועד לקליטה ולשידור של אותות בתדר רדיו. כל תחנה מכסה תחום גיאוגרפי הנקבע על-פי הנתונים הטכניים של האנטנה (גובה, כיוון הספק וכד').
——————————————————————————–
- על-פי מה נקבע גובה האנטנה?
הגובה הוא אחד הגורמים הקובעים את טווח הכיסוי של המשדר. ככל שהאנטנה גבוהה יותר היא מכסה תחום גיאוגרפי רחב יותר.
——————————————————————————–
- האם הקרבה לתחנת ממסר/שידור מסוכנת?
המלצות ICNIRP/IRPA קובעות רמות סף (מקסימליות) לקרינה אלקטרומגנטית. על פי מיטב הידע המקצועי העדכני כל עוד אין חריגה מההמלצות לא נשקפת סכנה לציבור. לכן חייבת כל תחנת שידור לעמוד ברמות הנדרשות ולקבל היתר הפעלה מאגף הקרינה במשרד לאיכות הסביבה.
——————————————————————————–
- האם יש סימון מיוחד לתחנות ממסר/שידור? קיים סימן אזהרה מפני קרינת רדיו הנפלטת ממוקד שידור. סימן זה חייב להימצא במקום בולט לעין על גבי המתקן/האנטנה.
——————————————————————————–
- מהו המרחק המינימלי הנדרש בין אנטנה למקום מגורים? מרחק זה תלוי בגורמים שונים כמו, הספק השידור, כיוון השידור, גובה האנטנה ונתונים טכניים נוספים על פיהם מחושב המרחק המינימלי המותר (מרחק סף התקן). לכל אנטנה נקבע מרחק ביטחון. זהו המרחק המינימלי בין המשדר לבין המקום שממנו ואילך רמת הקרינה עומדת בדרישות והגישה אליו מותרת.
——————————————————————————–
- מי מורשה לבצע מדידת רמות קרינה אלקטרומגנטית?
בודק מורשה מקבל היתר לביצוע מדידת רמות קרינה אלקטרומגנטית מהמשרד לאיכות הסביבה.ההיתר הנו שמי-אישי לאדם אשר עבר הכשרה מקצועית מתאימה, יש בידיו ציוד המתאים לביצוע המדידות והוא שולח את הציוד לכיול מדי שנה במעבדה מורשית.
ההיתר מתחדש מדי שנה עם כיול מכשיר המדידה.
* רשימות בודקי קרינה מוסמכים על ידי המשרד
——————————————————————————–
- מי הגורם המממן את העלויות הכרוכות בביצוע בדיקות קרינה של חברות הסלולאריות? חשוב לציין שחברתנו לא עובדת עם חברות הסלולאריות ואינה מבצעת בדיקות קרינה עבורם. את בדיקות הקרינה ושכר הבודקים המוסמכים של חברות הסלולריות מממנות החברות בעצמן. ביצוע הבדיקות והפיקוח הם תנאי שקבע אגף הקרינה במשרד לאיכות הסביבה, לקבלת היתר הפעלה למוקד שידור.
——————————————————————————–
- כיצד נערכים המחקרים בתחום זה?
השימוש בטכנולוגיה הסלולרית חדש, יחסית. המחקרים על השפעות ארוכות טווח של הקרינה האלקטרומגנטית דורשים טווחי זמן ארוכים. המחקרים נערכים עתה וצפויים להימשך גם בשנים הקרובות.המחקרים נערכים בשלושה מישורים:
אפידמיולוגיים: מחקרים המשווים בין אוכלוסיות שונות הנחשפות לרמות של קרינה אלקטרומגנטית. במחקרים אלה נלקחים בחשבון היבטים רבים, בריאותיים, צורות חשיפה, גיל האוכלוסייה, משך החשיפה וגורמים נוספים, במטרה להגדיר את הגורמים המשפיעים על בריאות הציבור.
מחקרים בחיות מעבדה: המחקרים מבוצעים על מנת לבחון אפקטים על אוכלוסייה בעלת תוחלת חיים קצרה מזו של האדם, ברמת האורגניזם השלם, במטרה לגלות, במידת האפשר ובזמן קצר יחסית, תופעות ארוכות טווח.
מחקרי מעבדה ברקמות/תאים: המחקרים מבוצעים על מנת לגלות את מנגנון הפעולה של הקרינה האלקטרומגנטית בתדרים הרלוונטיים.